חברת funtastea משקיעה רבות בפיתוח מוצריה, בטיבם ובייחודיותם.

המשקאות הקרים מכילים חליטות צמחי תה ומרפא אורגניים בלבד

בשילוב המניב שתי פעולות בו זמנית, גם מרווה וגם יכול לסייע לפעילותם

התקינה של מערכות גוף האדם השונות ובכך לתרום לבריאותו של הצרכן ,

בניגוד למשקאות אחרים הקיימים היום בשוק המשקאות הקלים המכילים

צבעי מאכל, משפרי טעם וריח וממתיקים מלאכותיים. 

אנו פתוחים בפני הצרכן המעוניין במידע על צמחי התה והמרפא ומאפשרים

לו להגיע אל המידע העדכני ביותר מעולם המחקר שנערך בצמחים אלו

ולגלות בעצמו את סגולותיהם ותרומתם.

 

 

 

   

באנגלית: Lemon Verbena
שם לטיני: Lippia citriodora
ממשפחת הוורבניים (Verbenaceae family)
רפואה עממית
הלואיזה שמשה לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, לטיפול בדלקות גרון, ולטיפול בדלקות במערכת השתן.
ומה אומר המחקר המדעי?
מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי הלואיזה מכילה כמות גבוהה של נוגדי חמצון .
     
 
 
אנגלית: Lemon Grass
שם לטיני: Cymbopoginis nardus
שייך למשפחת הדגניים Gramineae family
מחקרם גילה דבר מדהים: צמח פשוט זה מכיל שני חומרים פעילים אשר
נקראים: פרנזול (PRENAZOLE) ו- גרניול (GRANIOLE).
שני חומרים הדומים בתפקודם לחומר הרפואי הכימותרפי הניתן לטיפול בסרטן הלבלב - PANCREAS , בהבדל אחד קטן ומשמעותי: הטיפול בתמציות הצמחים הללו הוכיח כי הוא חזק יותר ויעיל יותר לטיפול בסרטן הלבלב, מאשר הטיפול
הקונבנציונלי המקובל. והבדל נוסף משמעותי אף יותר: לטיפול זה בתמציות הצמח הנ"ל אין תופעות לוואי... !!!
מתוך האתר "סרטן – מדריך מעשי לריפוי טבעי" : http://www.sartan.org.il
     
 
 
באנגלית: Sage.
שם לטיני: Salvia officinalis L.
משפחת השפתניים (Labiatae family).
המרווה היא אחד הצמחים בעלי ההיסטוריה הארוכה ביותר של שימושכצמח רפואי. השתמשו במרווה כדי לטפל בהזעת יתר וכדי להפסיק ייצור חלב אם. בהתבסס עלההשפעות המייבשות הללו משתמשים במרווה גם כדי לטפל בהזעת לילה הקשורה גיל המעבר. כמו כן השתמשו במרווה יחד עם רוזמרין ותימין לשימור מזון.
שמן המרווה מכיל מרכיבים פעילים כמו: ocimene, cineole, camphor, limonene, terpinene. כמה מן המרכיבים הללו הם נוגדי חמצון. מחקריםשנעשו לאחרונה, הוכיחו, כי למרווה פעילות נוגדת חמצון גבוהה ביותר. בנוסף, יתכןשהפיטוכימיקלים במרווה - מונוטרפנואידים (camphor) פועלים כנוגדי סרטן. כמו כן יש להם סגולותאנטיספטיות והם קוטלים מגוון של חיידקים. ה-tannins הנמצאים במרווה פועלים כחומרים מכווצים (עוצרידימום) והם גם מגרים זרימת דם מקומית
     
 
 
באנגלית peppermint.
שם לטיני: Mentha piperita .
משפחת השפתניים (Labiatae family).
ישנם יותר מ-30 מינים של נענע, הפופולריים ביותר הם: peppermint ו-spearmint.
הנענע שמשה כסמל להכנסת אורחים. המיתולוגיה היוונית טוענת כיהנענע הייתה פעם הנימפה Mentha. היא הרגיזה את אשתו של פלוטו פרספונה, וזו הפכה אותה לצמחהארומטי.
השימוש ההיסטורי בנענע אינו שונה באופן דרמטי מאשר השימוש בהברפואת צמחי המרפא המודרנית. הנענע מסווגת כקרמינטיבית (carminative), כלומר מסייעת בהקלהעל עוויתות מעיים ובסיוע לתפקוד תקין של מערכת העיכול. בנענע השתמשו כעזרה כלליתלמערכת העיכול ולטיפול בהפרעות בעיכול.
הועדה הגרמנית לצמחי מרפא (commission E מסווגת את שמןהנענע כספסמוליטי )spasmolytic, בעל השפעה מקומית מרגיעה, וכמגרה הפרשות מיצי מרה ועיכול. כמו כן יש לו סגולות אנטיבקטריאליות.
ההשפעה המרגיעה של שמן הנענע ניתנת לניצול גם בשימוש חיצוני. בשימוש חיצוני הוא מסייע בשיכוך כאבים ובשיפור זרימת הדם לאזור הפגוע.
מחקר רב-מרכזים קליני מבוקר בו נבדק שמן הנענע בשילוב עם צמחהכרויה (caraway ) הראה השפעה מרגיעה על כאבים במערכת העיכול.
עלי הנענע מכילים כ-0.5-4% שמן נדיף המורכב מ 50-78% מנתול חופשיו5-20% מנתול עם רכיבים אחרים
     
 
 
סטיביה (Stevia) היא ממתיק טבעי לחלוטין ואינו מכיל כלל קלוריות.
זהו שיח רב-שנתי נפוץ מאד באמריקה הדרומית ובמיוחד בפרגוואי. האינדיאנים הכירו את סגולות המרפא שלו כבר לפני כ-1,500 שנה. מאות רבות של שנים עשה צמח הסטיביה נפלאות כצמח מרפא למחלות רבות, בין היתר למחלת הסוכרת ולמחלות הנפוצות בחלל הפה. לפני כ-35 שנה החלו היפנים לערוך מחקרים מדעיים, ואף אישרו שלצמח הסטיוויה יש יכולות ריפוי רבות. כגון: יכולת לאזן את רמת הסוכר בדם, יכולת לאזן ולהוריד את לחץ-הדם ,יכולת לשפר בעיות במערכת העיכול, כולל כיבי קיבה ויכולות אנטי-בקטריאליות שבאות לידי ביטוי בריפוי זיהומים בגוף ובהשמדת חיידקים גורמי מחלה במזון (כמו חיידק האי-קולי). וכל זאת ללא כל תופעות לוואי שליליות הנגרמות מהשימוש הרחב בסטיביה.
הסטיביה משמשת כממתיק מרכזי במדינות נוספות, ביניהן: סין, ברזיל, קוריאה, פרגוואי ואוסטרליה.
גם בברזיל נערכו מחקרים רבים בנושא הסטיביה. ב-1986 ערכה קבוצת חוקרים ברזילאית   מאוניברסיטאות מרינגה וסאו פאולו מחקר על השפעת הסטיביה על רמות הסוכר בדם. התוצאות הצביעו על שיפור בערכי הסוכר בדם ובמיוחד על השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת.